ד"ר ליאור לבר - Dr. Lior Laver

מומחה בכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט אורתופדית, בעל ניסיון רב בניתוחים לטיפול באי-יציבות פיקה, וכן פריקת פיקה בברך, הן במסגרת עבודתו בחו"ל בשהותו בספרד, ארה"ב ואנגליה, והן בארץ, כרופא בכיר ביחידה לטיפול בפציעות ספורט בבית החולים הלל יפה

פריקת פיקה ואי-יציבות פיקה

קרע במיניסקוס בברך - ניתוח קרע במניסקוס

הפיקה  (Patella) היא העצם העגולה בקדמת הברך והיא מחוברת בחלקה העליון לגיד הארבע-ראשי ובחלקה התחתון לגיד הפיקה. הפיקה היא חלק ממפרק הברך ויוצרת בברך ביחד עם החלק המרוחק של עצם הירך בו קיים שקע מותאם בצורת מכתש (Trochlea), אזור מפרקי שנקרא המפרק הפטלו-פמורלי (Patello-Femoral Joint). 

פרט למבנה המפרק הפטלו-פמורלי, הגורמים המייצבים את הפיקה כוללים רצועות, שהעיקרית בהן  נקראת – MPFL (Medial Patello-femoral Ligament) וכן השרירים סביב הברך הפועלים עליה.

פריקת פיקת הברך הינה מצב בו הפיקה יוצאת ממקומה הטבעי מול השקע בירך המרוחקת, כאשר לרוב הפריקה קורית לכיוון החיצוני של הברך. 

פריקת פיקה בברך יכולה להיות פריקה ראשונה (פריקה אקוטית/חריפה), פריקה חוזרת (אי-יציבות או חוסר יציבות פיקה) ובמקרים מסויימים גם פריקה קבועה (בה הפיקה אינה חוזרת למקומה או נפרקת בכל כיפוף של הברך). אי-יציבות פיקה יכולה לגרום לכאבים רבים ולפגיעה משמעותית בתפקוד הברך ובתפקוד היום-יומי. לכן, חשוב לפנות לאבחון וטיפול בהקדם.

מהם גורמי הסיכון לתופעה?

פריקת פיקה בברך קורית יותר בבנות ונשים צעירות, היא שכיחה יותר בעשור השני והשלישי לחיים. כמו כן, שכיחה יותר בצעירים העוסקים בפעילויות ספורט המערבות קפיצות ושינויי כיוון פתאומיים (כדורגל, כדורסל, טניס, ריקוד).

ישנם גורמים רבים ומגוונים אשר עשויים לגרום לפריקת פיקה ולאי-יציבות פיקה. העיקריים שבהם כוללים:

  • גמישות יתר.
  • פריקה קודמת.
  • ציר רגליים בו הפיקות פונות פנימה ( ידוע כ"רגלי X").
  • מבנה התפתחות עצמות שונה המשפיע על הפיקה והמפרק הפטלו-פמורלי וגורם לחוסר התאמה מבנית במפרק.
  • חוסר איזון בין השרירים הפועלים על הפיקה (חולשה של הצד הפנימי בארבע-ראשי יחסית לצד החיצוני) וחולשה של קבוצת שרירי הארבע-ראשי באופן כללי.

כיצד מאבחנים פריקת פיקה בברך?

פריקה חריפה מלווה בכאב עז בהנעת הברך וניתן לראות בבירור שהפיקה אינה במקומה. לעתים קרובות תתפתח נפיחות בברך הנובעת מדימום ורגישות ניכרת במישוש הברך.

באירוע של פריקת פיקת הברך, יבוצע צילום רנטגן לפני ואחרי החזרתה למקום לבירור מיקום הפיקה ווידוא החזרתה למקום, וכן לשלילת שבר שעלול להיגרם במהלך הפריקה. כאשר קיים חשד בצילום או בבדיקה לניתוק עצם או סחוס במהלך הפריקה, או לנזקים נוספים אחרים יופנה המטופל לבדיקת CT או MRI, לפי לצורך. במידה וקיים ניתוק של סחוס או עצם, חשוב להחזיר את החלק המנותק למקום בניתוח ולכן יש לפנות לבדיקת אורטופד מומחה ברכיים ספורט בהקדם.

באי-יציבות פיקה, התלונות לרוב הן על כאב סביב הפיקה ובקדמת הברך, תחושת חוסר יציבות של הפיקה, חוסר אמון בברך וחרדה מביצוע פעולות רבות, תחושה שהפיקה עומדת לצאת ממקומה וכן תלונות על פריקות חוזרות שיכולות להתרחש גם באופן ספומטני או במהלך ביצוע פעולות בסיסיות. ישנה חשיבות רבה לבדיקה גופנית יסודית מאחר וישנן סיבות נוספות לכאבים סביב הפיקה. השילוב של התלונות האופיינייות, הבדיקה הגופנית והדמייה מתאימה –  CT או MRI, לפי הצורך, יסייע בהשלמת האבחון ובהתאמת הטיפול המתאים.

כיצד מטפלים בפריקת פיקה ואי-יציבות פיקה?

בפריקה חריפה, במידה והפיקה לא חזרה למקומה באופן ספונטני תבוצע החזרה שלה ע"י רופא מנוסה הברך תיוצב בחבישה מרופדת או תומך ברך מותאם. לאחר מכן מומלץ על מנוחה, פיזיותרפיה וטיפול בנוגדי כאב ודלקת. רוב המקרים יטופלו באופן שמרני לאחר פריקה ראשונה, כאשר עיקר הטיפול יתבסס על פיזיותרפיה לחיזוק השרירים מייצבי הברך (דגש על השרירים הפנימיים) ומייצבי הירך והמנעות מפעילות מאומצת הגורמת לכאב.

אם בזמן הפריקה אירע שבר בפיקה או בעצם הירך, עם ניתוק עצם או סחוס שהפך לגוף חופשי במפרק הברך, נדרש טיפול ניתוחי בהקדם בכדי לנסות ולקבע את העצם והסחוס למקומם.

בשנים האחרונות ישנה נטייה גוברת לבצע טיפול ניתוחי גם לאחר פריקת פיקת ברך ראשונה, במטופלים ברמת פעילות ספורטיבית גבוהה המעוניינים לחזור לפעילות זו, בשל הסיכוי המוגבר לפריקות חוזרות ונזקים נוספים כתוצאה מפריקות חוזרות באוכלוסייה זו.

חשוב לזכור שפריקות חוזרות עלולות לגרום לנזקים נוספים בברך. לכן בפריקות חוזרות או אי-יציבות של הפיקה שאינה מגיבה לטיפול שמרני, נשקול טיפול ניתוחי.

ישנן מספר אפשרויות טיפול ניתוחי בהקשר של פריקת פיקה בברך, כאשר כל אפשרות תותאם באופן אישי למטופל לאחר הערכה מקיפה של גורמי הסיכון שלו לפריקה או חוסר-היציבות, על מנת לטפל באותם גורמים.

אפשרויות הטיפול המקובלות כוללות:

  • שחזור MPFL – בנייה מחדש של הרצועה העיקרית המייצבת את הפיקה באמצעות שתל הנלקח מהמטופל עצמו או מתורם (בנק שתלים).
  • הסטה של מנגנון היישור – הסטת גיד הפיקה יחד עם נקודת החיבור שלו לעצם לנקודה פנימית ו/או יותר על עצם השוק (הטיביה).
  • טרוכלאופלסטיה – עיצוב מחדש והעמקת השקע בעצם הירך (הטרוכלאה) על מנת שיכיל טוב יותר את הפיקה וייצב אותה במהלך התנועה.